פורים ואני

הכנה פרקטית ליום הפורים | ש' ברוס

איך את מתכוננת לפורים:

חוזרת בידיים עמוסות, לחוצה מהתחפושות,

מוטרדת ממה–עוד-נשאר-לעשות?

 

איך את מתנהלת ביום עצמו:

רצה ממשימה למשימה חסרת נשימה? מפיקה עיצובים גרנדיוזיים במהירות מרשימה? מתכעסת בקלות על כל המי ומה?

 

קחי רגע, קבלי רוגע.

 

מוגש לך כאן משהו שיעניק לך מבט חדש על פורים.

משהו שיאיר לך את היום הגדול הזה, ויחבר אותך אליו מחדש.

 

כל כך הרבה הכנות מאחורייך, קניות ותיקונים, השלמות ואביזרים, אפיות ובישולים, אחשוורוש? רק לילה אחד נדדה שנתו, ואילו שנתך כבר כמה וכמה. שמת לב כמה חסדים את גומלת עם בני הבית? אילו אימצת ילד זר והשקעת עבורו תחפושת מרהיבה עם שלל אביזרים, איזו גדלות! את אישיות הראויה להערכה עצומה. ומה אם עשית זאת עבור ילדך שלך, האם זה מוריד מערך המעשה?

המשיכי הלאה, אילו העברת לשכנים מנות מהסעודה המושקעת שהכנת, הנך בעלת חסד מופלאה ומעוררת השתאות. ומה אם הענקת אותה לשכנייך שבבית? כנ"ל עם האווירה שאת משרה סביבך, התפילות שאת נושאת עליהם, המרחב שאת מאפשרת לכל אחד ואחת, ולא רק בפורים אלא מידי יום מחדש.

בואי נסיר את שכבות הצלופן החונקות את יום הפורים. פורים אינו רק יום של שיכורים מתגלגלים ברחובות, צעקות פרועות ומוזיקה רועשת. נקרע את רצועות הסלוטייפ הכובלות את קדושת היום המופלא הזה ומציגות אותו כיום של טפיפות רגליים, צפירות ופקקים ונצנץ בידיים. ולפי הכתוב במגילה: "ויעש המלך כדבר ממוכן" – כך עושה אתנו מלך מלכי המלכים, נותן לכל אחד לקבל השפעות מהימים הטובים כפי שמתכונן אליהם.

 

קדושת היום

אי אפשר להשיג או לשער את רוממות יום הפורים. עד דלא ידע. זהו יום קדוש ממקור עליון ואין לדעת את גדלותו, כי יום הכיפורים דומה לו במעט, כ – פורים. כלומר קדושת יום הפורים עולה עליו, ובכמה דברים: ביום הכיפורים יש מחילת עוונות לאחר זריקת דם החטאת, וביום הפורים – גם בלעדיו. יום כיפור מכפר לשבים, ובפורים – סליחה מחילה וכפרה גם לאלה שאינם, רק בגלל שאנחנו פושטים יד בתחינה, וכל הפושט היום יד - נותנים לו בלי לבדוק אחר מעשיו.

מרדכי ואסתר פעלו לדורות שביום הפורים לא יהיה שום כוח קטרוג על עם ישראל כמו שביום כיפור אין בכוח השטן להוציא רע ופגע.

ראשי התיבות למילה פורים אוצרים בתוכם את מועדי השנה: פסח, וסוכות, ראש השנה, יום כיפור, מתן תורה, ואמרו צדיקים שגדול יום הפורים מכולם. כיצד?

בפסח יצאנו מעבדות לחירות, ובפורים ממוות לחיים. בשבועות קיבלנו את התורה לאחר שכפה עלינו הקב"ה הר כגיגית, ובפורים – הדר קיבלוה ברצון. בסוכות נכנסנו בצל ענני הכבוד, ובפורים נכנסו רבים מעמי הארץ המתייהדים תחת כנפי השכינה. בראש השנה נפתחים שלושה ספרים, ובפורים נשלחו ספרים ביד הרצים. רק ביום הכיפורים נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים כי אין לבוא בכל עת אל הקודש, אבל פורים גדול ממנו כמו שאמרה אסתר: "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת". ובמילים פשוטות: יש לנו כוח כמו שהיה לכהן הגדול בשעה שנכנס לפני ולפנים.

זרש ברשעותה מציעה להמן לתלות את מרדכי על עץ, אך לפני כן עליו לקבל את אישור המלך למעשה. לכן הורתה לו: "ובבוקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו". אמור - למלך?? למלך לא אומרים, אלא שואלים ממנו ומבקשים את הסכמתו! כן, להמן היה באותו זמן כוח שליטה נורא שכזה, שגם אם היה אומר למלך היה מקבל את רשותו באופן מיידי וללא כל עיכוב.

אבל עזבי את זרש, היא כבר איננה וגם עצתה לא הועילה. ונהפוך הוא - הרע נהפך לטוב. גם לנו בפורים יש יכולת נשגבת כזאת, כוח מיוחד לומר למלך, כוח של צדיק גוזר! בידינו להפוך גזירות קשות לגזירות טובות. ואם המן בא לבקש לתלות את מרדכי – נבקש אנו להפך, לתלות את ההמן הקטן שבתוכנו, לסלק את הזבוב הטרדן מליבנו שגורם לנו חולשה ובלבול.

 

ביום נעלה זה שרים בחדווה את המילים: "וגם חרבונה זכור לטוב". גם מי שמרגישה חרבה ומרוקנת, מיובשת וחסרת סיכוי – תדע שגם זיכרונה עולה לטובה.

טעמנו מעט מקדושתו של היום, הבעיה היא שהוא לא נראה כזה. אין בו את אווירת ימי הדין או את תחושת הרוממות כמו בפסח. אין שמחה שלימה כשמחת בית השואבה בסוכות שאינה מועדת להוללות, ובחג השבועות יש גם זמן מיוחד ללימוד תורה.

הדבר דומה לכתר מלכות יקר ונדיר שמועבר ממקום למקום, וכדי שלא יגנב חלילה בדרך או שעיניים רעות תלטושנה אליו מבטים – מסתירים אותו באמצעות כיסויים של בלויי סחבות מרופטים. ביום הפורים יש אורות כה גבוהים וסגולות יקרות כל כך, לכן הוא טמון תחת מעטה גס של דברים המסיחים את דעת מקדושת היום.

ישנם גם דברים שעשויים להביא אותנו לידי כעס כמו דרכים פקוקות, משלוחים שהתפרקו, תחפושת שנקרעה, קולות נפץ מחרידים, איחורים, שכרות מוגזמת... בואי לא נהפוך את הטפל לעיקר. שלא נקלקל את השמחה העצומה שצריכה להיות ביום הזה בגלל תקלות וחוסר נוחות או חוסר שליטה.

 

אז מה כן לעשות?

נחלק את התשובה לשני חלקים: יש את ארבע המצוות העיקריות שאנו הנשים חייבות בהן לפי דין, וישנן הנהגות טובות שמומלץ לעשות ואם נספיק אותן - הרווחנו.

ארבע מצוות היום

קריאת המגילה

סיפור המגילה הוא אמנם סיפור מרתק ומפעים, אך הוא אינו סיפור בעלמא. זה לא רק היסטוריה של קורות אבותינו בעבר הרחוק. לא לחינם הצטווינו לקרוא את המגילה פעמיים ערב ובוקר, כשלאופן שמיעתה ולצורת קריאתה נילווים תילי תילים של הלכות ודיוקים. המגילה היא ספר מגולגל, לא כמו ספר פתוח שהכל בו מפורש וגלוי, אלא היא טומנת בחובה הרבה דברים נסתרים וטמירים. יש בה סתרי תורה, ענייני מוסר והנהגות, כל מילה נכתבה ברוח הקודש ונדרשת בחז"ל ובמפרשים בכל אופני פרד"ס התורה.

בזמן קריאת המגילה מתעוררים בשמיים רחמים וחסדים, ובמיוחד עבור המצפים לילדים או שמתמודדים עם צער גידול בנים. איך? בואי נראה: המילה הפותחת את המגילה היא מילת צער: "ויהי", והמילים החותמות אותה הן: "ודובר שלום לכל זרעו". אז הכלל של "ונהפוך הוא" קיים גם כאן – להפך את הצער שמופיע בתחילה לשמחה גדולה ועצומה של בנים העוסקים בתורה ובמצוות.

ואם פורים הוא זמן של מחילת עוונות כמו ביום הכיפורים, הרי שהמחילה נעשית בזמן קריאת המגילה. לכן כדאי להרגיש "קווטש" של התעוררות, בפרט כשאנו לפני קיום מצוות משלוח מנות הכתובה במגילה, כשראשי התיבות הידועים למילים: "איש לרעהו ומתנות לאביונים" – הינם: אלול.

כשאנו מכים את המן בעת הזכרת שמו, באותו זמן הוא סופג ולוקה במקומו בגיהינום.

 

משלוח מנות

המצווה באה להרבות אחווה ורעות, הפך מדברי הלעז של המן: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד"... כשהוא רומז על פירוד לבבות. לכן אין צורך להפריז או להרשים, לבנות מגדלים או עיצובים גרנדיוזיים, כי אז אנו עלולות לגרום לחלישות הדעת, ללחץ או לקנאה למקבלים, לשליחים או לשאר הסובבים, ביניהם אנחנו עצמנו.

גם במצווה זו טמונה סגולת הבנים, כי הקב"ה שולח איש – זרע של קיימא, לרעהו – לעם ישראל.

 

מתנות לאביונים

ריבוי צדקה ביום הפורים מועיל להכניע את שרו של עמלק. אנו נותנים ונותנים ומגיעים בודאי לשיעור עשרת אלפים כיכר כסף ששקל המן כנגדנו, ואולי יותר. אבל שלא כהמן - ונהפוך הוא, אנו נותנים את הכסף כדי לקיים נפשות בישראל ולא כדי לאבדם חלילה וחס. ואם נבדוק במה עדיף להשקיע, במשלוחי מנות או במתנות לאביונים – נמצא שהצדקה עדיפה וקודמת. כמה לתת? לפי שיעור ההוצאות לחג.

הוי, המצב הכלכלי לא מזהיר... ואפילו דחוק... אז מה! נסי להרגיש עשירה ליום אחד, ובזה נזכה שקרננו תרום בכבוד.

עם זאת חשוב לזכור, שמצוות הצדקה לא חייבת להתבצע רק על ידי כסף בצורת מטבעות ושטרות אלא גם במילים ששוות כסף ואפילו זהב. מילות עידוד ונוחם, דברי שבח והערכה, מאור פנים לכל אחד. תיתכן גם תרומה של זמן יקר, שביום זה הוא יקר שבעתיים. העיקר להיות "משכיל אל דל" - לחשוב איך אפשר לתרום לדל מאתנו, להנות אותו ולגרום לו קורת רוח, להיות בבחינת "דורש טוב לכל עמו".

 

משתה ושמחה

סעודת פורים היא המצווה העיקרית, ועליה אמרו צדיקים שהיא דוגמת הסעודה שעתיד ה' לעשות לצדיקים לעתיד לבוא. החיוב בסעודה בא לתקן את ההליכה למשתה אחשוורוש שאז נהנו מסעודתו של רשע, וכעת אנו אוכלים ושותים כדי להראות עד כמה חשובה בעיני הקב"ה אכילה בקדושה ובטהרה – הפך החטא.

בנוסף, את מה שמתקנים ביום כיפור על ידי עינוי הצום – מתקנים בפורים על ידי אכילה של מצווה.

לסעודת פורים זו נמצא רמז נאה בתורה: "ויעש אברהם גדול ביום את יצחק" – המילה 'היגמל' היא כאותיות המילה 'מגילה'. כלומר ביום קריאת המגילה יש לערוך סעודה.

הנהגות מומלצות

בבוקרו של יום כדאי להשכים קום, כי פורים הוא אחד מחמישה ימים בשנה בהם יש עניין מיוחד לקום מוקדם, לפי הפסוק: "וישכם אברהם בבוקר". סופי התיבות במילה אברהם מרמזים על הימים: הושענא (רבה), תשעה באב, יום כיפור, ראש השנה, פורים. וביום זה הרי, יש כל כך הרבה מה להספיק...

נלבש בגדי שבת חגיגיים זכר לאסתר שלבשה בגדי מלכות ולמרדכי שיצא מלפני המלך בלבוש מלכות. מלבד הבגדים נעטה גם חיוך גדול ורחב על פנינו, קבוע לכל היום. החיוך אמנם יכול להישאר גם לכל הימים הבאים, אבל בפורים הוא חשוב במיוחד, כי אנו מתמקדים היום בשמחה ובששון כמו היהודים בשושן. ומרדכי הצדיק שהוא בעל השמחה ביום הזה, מגיע בכבודו ובעצמו לכל מי שמשתוקק לשמחה אמתית ועוזר לו לשמוח באמת.

ואם תשאלי איך אפשר להיות כל הזמן בשמחה? הרי נמצא אתנו היצר החרוץ הזה שמגיע אלינו בתשעה באב ומגרה אותנו לצחוק, ולהפך בפורים - ישמח מאוד כשיראה אותנו קרובות לעצב או עצבנות. מה עושים איתו? איך מתמודדים כנגדו?

העצה היא לחשוב על אסתר המלכה. לאסתר היו נתוני פתיחה לא מעודדים: יתומה מהורים, אסופית, נשואה בעל כורחה לערל עריץ... ועם כל זאת היא הצליחה להציל את כל בני עמה מכליה ואבדון. אסתר ביקשה מחכמי הדור, ומבקשת גם מאתנו כיום: "קיבעוני לדורות!" תזכרו תמיד שעם כל החסרונות והקשיים – למרות ובגללם, אתם יכולים להגיע למקום גבוה.

כן, את חשובה בשמיים עד מאוד. תזיזי הצידה את מה שמקלקל לך את השמחה, את העמלק הזה שמגיע לזנב דווקא בנחשלים ובמדוכאים כדי להשפיל אותם עוד יותר. אל תהיי מאלה, את שווה! המלך חפץ ביקרך!

 

ונעבור למצוות היום, איך כדאי וראוי לנצל את הזמן                         כדי לקיים את המצוות בהידור הראוי ובכוונה המתאימה.

בקריאת המגילה צריך לכוון לצאת ידי חובה, כי מצווה צריכה כוונה. יש לשמוע כל מילה כדי שלא לאבד אף לא אחת, כי גם אנו ניצלנו באותו הנס והוא אף התרחש בהשתדלותה של אישה.

לכבוד סעודת היום מדליקים שתי נרות נאים לזכות מרדכי ואסתר זכותם תגן עלינו, לכבוד שמחת יום טוב, ומפני שליהודים היתה אורה.

זמן הסעודה הוא זמן מסוגל לשאת תפילה לפני ה' כמו אסתר במשתה היין: "ויאמר לה המלך" – מלכו של עולם "לאסתר המלכה" – לכנסת ישראל "במשתה היין" – של סעודת פורים, "מה שאלתך... וינתן לך ומה בקשתך" – כי אז מתמלאות כל המשאלות, רפואות וישועות, רווח והצלה, וכל הפושט יד – נותנים לו. בפסוקי אחרית המגילה כתוב: "והימים האלה נזכרים ונעשים" – אנו נזכרים לטוב לפני ה' וזוכים שייעשו כל משאלותינו.

 

על מה נתפלל?

על הכל. על דברים הכרחיים וקיומיים של יומיום וגם על תוספות, כמו שפנה אחשוורוש אל אסתר בעת רצון: "ומה בקשתך עוד ותעש" – בזמן שכל השערים פתוחים אפשר לבקש גם על 'עוד', על דברים נוספים בכל עניין. ומה שנבקש הרי, זהו אך קמצוץ ממה שאפשר לקבל מידו הרחומה והפתוחה של מלך כל יכול.

בימי הפורים יש התגברות של רחמים ורצון על למעלה מראש, כי הימים האלה נזכרים ונעשים בפועל ממש בכל דור ודור: בני חיי ומזוני, שפע רב, בריאות, הרחבת הדעת וגאולה שלמה.

ויהי רצון שקדושת הימים תלווה אותנו וכל ההשפעות הגדולות יישפכו עלינו כיין, ונזכה בכוחנו לפעול לכל הישועות, אמן.

שוק פורים אונליין מבית הפסקת קפה

© מגזין הפסקת קפה

מה דעתך על שוק הפורים?משעמם כאןסבירנחמדמעולהוואו! זה מקסיםמה דעתך על שוק הפורים?