חנוכה של אור | דיתי וינשטיין

אני אוהבת את חג החנוכה באופן מיוחד.
אולי כי קוראים לי יהודית, כמו לאישה המופלאה שהצילה את בנות ישראל.
אולי בגלל שזה הזמן היחיד בשנה שאומרים לנו הנשים: קחו חצי שעה בלי לעשות כלום, 
גם אם אתן רוצות מאד לעשות ספונג'ה, לא. שבו בנחת עם המשפחה. תהנו מהרגע בלי לנסות להספיק.
ואת זה אני אוהבת לקיים בהידור, עם כוס קפה וסופגניה.
ואולי אני אוהבת את חנוכה כי הוא החג היחיד בחורף, ואני אוהבת חורף.
אוהבת את החמימות והאור שבבית כשבחוץ קר וגשום.
(מה קורה השנה למזג האוויר? חם לי עם הסוודרים מצמר)
ואולי כי חנוכה הוא עת רצון, זמן מסוגל לניסים ונפלאות 
ואני בהחלט בעד שיתחוללו אצלי ניסים ונפלאות.
ואולי בגלל שבחנוכה אפשר להרגיש בחוש איך אור קטן דוחה הרבה חושך.
לפעמים מספיק אור ממש קטן, פצפון, כדי להרחיק חושך אינסופי.
למילה טובה, הארת פנים, מחמאה יש כל כך הרבה כוח.
אתמול אחרי הדלקת נרות דפקו אצלנו בדלת. עמדה שם הילדה המתוקה של השכנים מהרחוב 
והביאה תבנית חמה עם צ'ורוס (מתכון של הדבר הטעים הזה מופיע כאן במסיבה)
לילדה המתוקה הזו יש 8 אחים, אמא שלה עובדת במשרה מלאה והיא לא משועממת בעליל.
איך היא זכרה אותנו בכלל? 
אנחנו ב"ה לא משפחה נזקקת ולא בנינו על זה להדלקת נרות,
(קנינו סופגניות עם עדשים צבעוניות ומלא שוקולד)
ובכל זאת המחווה הקטנה הזו האירה לנו את החג ושמחה אותנו.
מישהו בשכונה החדשה זכר אותנו וחשב עלינו.
שנזכה להאיר את החושך!
חנוכה שמח!!!

צאו 

להפסקת קפה.

אנחנו עובדים בשבילכם

02-6361060

פרסום שעובד

שדרת חנויות אונליין מבית הפסקת קפה

© מגזין הפסקת קפה