דינים והנהגות - פורים תשפ"א

הרב מאיר פנחסי שליט"א

purim-celebration-min.jpg

דינים המיוחדים לשנה זו לבני הפרזים

א. בני הפרזים נוהגים את כל דיני הפורים ביום שישי, כולל מקרא מגילה, סעודת פורים משלוח מנות ומתנות לאביונים. וביום שבת וראשון נוהגים הכל כרגיל כבשאר השנה, ולא אומרים 'על הניסים' בשבת. 

ב. לכתחילה עליהם להזדרז ולעשות את סעודת הפורים השכם בבוקר קודם חצות היום (11:52) כדי שיוכלו לאכול את סעודת השבת לתאבון. מיהו אם נמשכה סעודתם עד אחר חצות, אין בזה קפידא.  

ג. ומ"מ אם התעכבו ולא עשו הסעודה קודם חצות היום, רשאים להתחיל הסעודה עד סמוך לשקיעה. 

 

כשיימנע מאכילה בתיאבון בליל שבת

ד.  מותר להרבות בסעודת הפורים גם אם על ידי זה לא יאכל סעודת ליל שבת לתיאבון. 

ה. אם סעד ביום שישי באיחור, וקשה לו לאכול סעודת השבת מיד אחר הגעתו מבית הכנסת, רשאי לאחר את סעודת השבת. גם המתאחר, יאמר מיד בבואו מבהכנ"ס 'שלום עליכם' 'ואשת חיל'.

ו. אם אכל בבוקר סעודת פורים, ושוב הזדמן לאכול אחר הצהרים סעודה במקום אחר, רשאי להצטרף עמהם, ובלבד שלא יתבטל עי"ז מסעודת הלילה. 

 

תפילת מנחה קודם הסעודה

ז. המתחילים לאכול אחר חצות היום, יזהרו להתפלל מנחה קודם
הסעודה.

 

נמשכה סעודתו עד הלילה

ח. אם נמשכה סעודת פורים עד זמן שקיעת החמה (17:39) חייבים להפסיק מלאכול ולשתות ואפילו מים אסור לשתות קודם שיקדשו. ויקדשו על היין, אולם לענין "ברכת הגפן", הדבר תלוי, אם שתו יין בסעודה וכפי שמצוי בדרך כלל, אין צריך לברך בפה"ג ורק יאמרו נוסח הקידוש, ואם לא שתו בסעודה, יעשו קידוש כרגיל. ולענין המוציא, לא יחזרו לברך. ויש אומרים, שאין לקדש קודם שהתפללו ערבית של שבת, ולדעתם יש להפסיק את הסעודה ולברך בהמ"ז, ויתפללו ערבית ואח"כ יקדשו ויסעדו. 

ט.  מי שנמשכה סעודתו עד הלילה, אם אכל אפילו מעט אחר החשיכה יזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון, (שו"ע סי' רעא ס"ו. ואם לא אכל משחשיכה, לבני ספרד יזכיר, ולבני אשכנז, לא יזכיר). ו"על הניסים" לא יזכיר כלל. (מ"ב סי' תרצה ס"ק טו).

 

ביטל סעודת ליל שבת או קידוש

י. מי שלא סעד סעודת ליל שבת מפני כל סיבה שהיא, עליו
להשלימה ביום למחרת, ויאכל ג' סעודות ביום. 

יא. מי שלא קידש בלילה מפני שהיה שיכור או שהיה טרוד בשנתו וכד', עליו להשלים הקידוש למחרת ביום, וזמנו כל היום. ואומר כל נוסח הקידוש של הלילה, מלבד "ויכולו".   

 

כיבוס וגילוח ביום ו'

יב. יש להימנע מלכבס ביום שישי אפי' במכונת כביסה, וכן אין לעשות שאר מלאכות גמורות שאינן לצורך יום הפורים.  אבל מותר לגהץ בגדים לכבוד שבת. 

יג. מותר לגלח ולסדר שערות זקנו על ידי עצמו לכבוד שבת. כמו כן מותר לקצוץ ציפורני ידיו ורגליו. 

 

בן עיר הבא לכרך

יד. פרוז הבא לירושלים לשבת - אם הגיע ביום שישי, לא חלים עליו דיני הכרך כלל ואין לו לומר 'על הניסים' וגם חיובי הכרך של יום ראשון, לא חלים עליו. וי"א שהתחייב כבן ירושלים, והנכון שיאמר על הניסים בבהמ"ז 'בהרחמן', ובתפילה קודם סיום 'יהיו לרצון', ויקיים משלוח מנות וסעודה ביום א'. 

טו. בערים המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ראוי להחמיר בהם בכל דיני פורים המשולש.  

דיני בני הכרכים  - "פורים המשולש"

 

יום חמישי ליל יד אדר 

טז. נכון ללבוש בגדי שבת בסיום הצום לקראת קריאת המגילה וכן למחרת ביום השישי. 

יז. "זכר למחצית השקל" יש ליתן בשנה זו קודם מנחה של התענית, או קודם קריאת מגילה. 

יח. אין אומרים 'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון. 

יט. טעה ואמר 'על הניסים', בין בברכת המזון ובין בתפילה, אינו חוזר. 

יום שישי יד אדר

כ. החיובים ביום זה, מקרא מגילה ומתנות לאביונים, ואין אומרים 'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון, וכן שאר התפילה כרגיל ואין קריאת התורה, מלבד תחנון ונפילת אפיים שלא אומרים. וי"א שנכון להחמיר ולשלוח מנות לאדם אחד גם ביום שישי. 

כא. לכתחילה יש להדר בשנה זו לשמוע מגילה בעשרה, וכן נשים ישתדלו בשנה זו לילך לבית הכנסת לשמוע מקרא מגילה בעשרה, ואפילו בעשר נשים. אמנם מי שחולה 'קרונה' וכן אותם רבים הנמצאים בבידוד, יקראו לעצמם מגילה ביחידות בברכה. 

כב. ביום שישי, מעיקר הדין מותר לבני ירושלים לעשות מלאכה, ומ"מ המחמיר בזה תבוא עליו ברכה. 

כג. בן ירושלים שנוסע ביום ו' לסעודת פורים אצל קרוביו ובני משפחתו הנמצאים בפרזים, רשאי לישב לסעוד עמהם אפילו סעודה גדולה של כמה מנות למרות שלא התחייבו ביום זה בסעודה, ובלבד שלא יתבטל לגמרי עי"ז מסעודת ליל שבת. 

כד. בן עיר מוציא בן כרך ידי חובה בקריאת המגילה, וכן להיפך, לפי ששניהם חייבים ביום זה בחיוב שווה. 

כה. ירושלמי שנסע לעיר פרוזה ביום שישי בכדי לשבות שם בשבת, דינו כבן כרך, ואומר בשבת 'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון, ומתחייב ביום ראשון בכל דיני המוקפים, היינו בסעודת פורים ומשלוח מנות (ויקפיד ליתן לבן כרך דווקא, ורשאי למנות שליח בטלפון שייקנה וישלח עבורו בירושלים), ואפילו נשאר שם וכל שכן אם חוזר במוצ"ש לי-ם. 

כו. אולם לכתחילה לא יצא, כיון שמפסיד קריאת התורה של פורים "ויבוא עמלק", ובהרבה מקומות עושים בשבת מנין מיוחד לבני הכרכים וקוראים 'ויבוא עמלק', ואין בזה משום 'לא תתגודדו'. 

 

שבת ט"ו אדר

כז. נכון להדר ולהרבות גם בשבת במאכלים ובשתיית יין יותר מכל שבת, ויכוונו להדיא לצאת ידי מצוות סעודת פורים אם מצוותה היום. וכן נכון להדר ולשלוח ביום שבת ב' מיני מאכל לשכן אחד. 

כח. נכון ללמוד ולדרוש לבני ביתו ולרבים מהלכות וענייני אגדה של יום הפורים, כדי להזכיר שהיום הוא יום הפורים. וכן יש להתחיל ללמוד הלכות הפסח שהוא ל' יום קודם החג. 

כט. יש להיזהר שלא לטלטל המגילה בשבת זו. 

יום ראשון ט"ז אדר

ל. יתפללו כרגיל ויקיימו סעודת פורים ללא אמירת 'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון. ומ"מ נכון לאומרו באמצע 'הרחמן' הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות וכו' על הניסים וכו'. וכן ישלחו מנות איש לרעהו.

לא. טעה ואמר "על הניסים" ביום ראשון, בין בברכת המזון ובין בתפילה, אינו חוזר. (ראה לעיל).

לב. נכון שלא לעשות מלאכה גמורה כגון כביסה, ביום ראשון החל מחצות היום, אבל במוצ"ש וראשון בבוקר מותר אף לכתחילה. 

לג. ביום ראשון נכון ללבוש בגדי שבת "כי זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". 

"נערך ע"י הרב מאיר פנחסי שליט"א רב קהילת בני תורה - "דרכי דוד

לשאלות בדיני הפורים ניתן לפנות לבית ההוראה 24 שעות ברציפות 

הליכות עולם     02-999-79-89